החלטה בתיק בר"ע 3327/07

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ודינה להידחות. להלן נימוקי:

1.         המבקשים, בעל ואישה תושבי ארצות הברית, נפגעו בתאונת דרכים ביום 21.2.07. בעקבות התאונה אושפזו המבקשים למשך כשלושה שבועות ולאחר מכן שהו בבית ההחלמה "נוה שמחה". לבית משפט שלום הוגשה על-ידי המבקשים בקשה לתשלום תכוף. בבקשה פרטו המבקשים את ההוצאות שבגינן הם מבקשים תשלום תכוף: הוצאות אשפוז ב"נוה שמחה"; עלות הניתוח; תשלום לאמבולנס; הוצאות מוניות, חניה ומזון; טיסות של ילדיהם לארץ בחג הפסח. בבקשה צוין, כי המבקש מס' 1 מועסק בארצות הברית כשוחט ושכרו 1,500 דולר לשבוע, כאשר הוצאות המבקש מס' 1 לצרכי מחיה הן 1,000 דולר לשבוע.

2.         מעיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט שלום מתברר, כי הנושא המרכזי שנדון עסק בשאלה באיזו מידה היתה הצדקה לשהותם הממושכת של המבקשים בבית ההחלמה.

בית משפט קמא החליט, כי לענין הבקשה לתשלום תכוף, יהיה נכון לקבוע, כי שהות המבקשים בבית ההחלמה היתה מוצדקת, בהתחשב במכלול הנסיבות (גיל המבקשים, היותם נזקקים לסיוע, מצבם הרפואי, היותם תושבי חוץ). עם זאת, בית המשפט סבר, כי לא היתה הצדקה לשהות המבקשים ב"נוה שמחה" בחודש שקדם לדיון בבקשה, ולכן הפחית מהתשלום את הוצאות אותו חודש.

כמו כן, נפסק למבקשים תשלום בגין הוצאות הניתוח. בסך הכל נפסק למבקשים תשלום תכוף בסכום של 93,452 ש"ח, בתוספת שכר-טרחת עורך-דין.

3.         בבקשה מלינים המבקשים על כך שלא נפסק להם תשלום תכוף בגין הוצאות מחיה. ליתר דיוק, המבקשים מתייחסים לפריט זה כאל הפסדי שכר של המבקש מס' 1 ומציינים, כי המבקשים המשיכו לשאת בהוצאות כגון תשלום דמי שכירות בארצות הברית.

בסוגיה זו אין מקום ליתן רשות ערעור, וזאת על סוד כמה טעמים: ראשית, כפי שצוין בבית משפט קמא, וכפי שעולה מפרוטוקול הדיון בבקשה לתשלום תכוף, ב"כ המבקשים לא הזכיר בסיכומיו סוגיה זו. במצב זה אין מקום לטעון לגביה לראשונה בערכאת הערעור, לאחר שהמבקשים לא מיצו את טיעונם בנדון בערכאה המבררת. שנית, עיון בבקשה לתשלום תכוף מצביע על כך שהמבקשים לא פירטו כנדרש את מרכיבי הוצאות המחיה ונקבו אך בסכום כולל ועגול של 1,000 דולר לשבוע. שלישית, אין פוסקים במסגרת תשלומים תכופים פיצוי בגין הפסד הכנסה, ככזה, אלא עבור צרכי מחיה חיוניים. לצורך קביעת צרכי המחייה יש להיזקק לנתוני ההשתכרות לפני התאונה ולאחריה, אך על המבקשים להוכיח מהם צרכי המחיה שלהם ומה עלותם, מה שלא נעשה. לענין זה ראו תקנה 3 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט-1989. רביעית, לנוכח שהות המבקשים בארץ ולרקע פסיקת תשלום תכוף בגין עלות שהותם בבית ההחלמה, ספק אם הם זכאים, מעבר לכך, לתשלום עבור "צרכי מחיה" (שהם צרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים). ככל שמדובר בהפסדים שנגרמו להם, כגון דמי שכירות שנאלצו להוסיף ולשלם עבור דירתם בארה"ב, ספק אם הם בגדר "צרכיה מחיה".

יש לזכור, כי התשלום התכוף נועד למתן "עזרה ראשונה" עבור ההוצאות שיש הכרח להוציאן בגין צרכי מחיה וצרכי ריפוי וסיעוד (סעיף 5(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975). יתר הנזקים וההפסדים שעלולים להיגרם לנפגע לא מקימים זכות לקבלת תשלום תכוף.

4.         המבקשים הוסיפו וטענו, כי שגה בית משפט השלום משלא פסק החזר מלוא ההוצאות עבור שהותם בבית ההחלמה.

טענה זו אינה מסוג הטענות המצדיקות מתן רשות ערעור ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעה באשר לסכום התשלום התכוף אלא במקרים מיוחדים (ראו: רע"א 2858/91, 706/92 גולדו ואח' נ' פרפרה ואח', פיסקה 2 לפסק הדין והאסמכתאות המובאות שם).

פסיקת בית המשפט התבססה על הנתונים שהונחו לפניו ובכלל זה אמירת המבקש מס' 1 לפיה תכנן לטוס לארצות הברית לאחר חג השבועות, כאשר היה מסוג לקום מכסא הגלגלים.

הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה - אין צו להוצאות.

הפקדון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, ח' בכסלו התשס"ח (18 בנובמבר 2007), בהעדר הצדדים.